חקלאות היא חלק בלתי נפרד ממארג השטחים הפתוחים ונמצאת במערכת יחסי גומלין עם השטחים הטבעיים והשטחים המיושבים. בנוסף להיותה ייצרן מזון וסיבים, לחקלאות תרומות חיצוניות כגון שמירה על אזורי חידור מים, ערכי נוף ומורשת, תיירות ופנאי ואף משמשת כקולטן לפסולות המגזר העירוני (קולחין, קומפוסט).

בעולם בו הדרישה למזון עולה, נדרשת חקלאות אינטנסיבית לבצע שינוי ומעבר לממשק חקלאי משמר, הכולל הפחתת חומרי הדברה ודישון ושיקום אקולוגי של בתי גידול ייחודיים יחד עם שימור מסדרונות אקולוגיים, ובכך לתרום לתפקוד מערכות טבעיות ולקישוריות מרחבית בין בתי גידול טבעיים.

פעולות אלו המהוות מרכיב של פיתוח בר-קיימא ותורמות מחד לקשר בין הקהילה והחקלאות במרחב הכפרי ומאידך לשיפור מעמדה של החקלאות בעיני הצרכן.